דליה שחם ברנדר

שמי דליה שחם ברנדר. אני אמא לנורי, אישה לארן ומתגוררת בהרצליה. במקצועי, אני משפטנית העוסקת במחקר ובהדרכה ביוזמות המקדמות שיתוף ושוויון בין יהודים לערבים בישראל ובאזור המזרח התיכון. המוסיקה והשירה הן ביסוד נשמתי. מגיל קטן מאוד שרתי, ניגנתי, למדתי והופעתי, אך רוב חיי התייחסתי למוסיקה כאל תחביב בלבד. בשנים האחרונות גיליתי מחדש את החיבור העמוק שלי עם השירה, עם השפה העברית ושורשיה ועם התנועה ליהדות רפורמית. אני מנחה מעגלי שירה לנשים ומלווה טקסים ותפילות בשירה ובנגינה. החיפוש אחר אפיקים להעמקת החיבור הזה הובילו אותי, דרך חברה משותפת, אל ג'ודית אדלמן, וממנה אל סוזי, גילה והיוזמה המבורכת והמרגשת הזו.

אביטל שוורץ

קוראים לי אביטל שוורץ, אני בת 19 וגרה ברעננה. משפחתי שייכת לקהילת “הוד והדר” כבר הרבה שנים. סוזי לימדה אותי לבת המצווה שלי ב-2007 (פרשת שמות) וזו הייתה חוויה משמעותית ומהנה עבורי. היא לימדה אותי איך להוביל את התפילות של קבלת שבת בימי שישי, לעלות לתורה, לקרוא מהתורה ולקרוא את ההפטרה. מאז בת המצווה שלי אני משתתפת בהובלת קבלת שבת, קריאה מהתורה וההפטרה, ואני מאוד נהנית לעשות זאת, גם מפני שאני אוהבת לשיר וגם מפני שאני מרגישה שזה מקרב אותי ליהדות. עברתי אצל סוזי קורס (עם עוד כמה בנות), בו למדנו איך להכין בני ובנות מצווה. למדתי המון מהקורס, ומאז לימדתי את האחים שלי ועוד כמה ילדים והכנתי אותם לקראת בר/בת המצווה שלהם. ללמד אותם היה עוד יותר משמעותי עבורי, וזוהי חוויה שלא אשכח בחיים. אני מרגישה שכאשר אני מלמדת אני מצליחה להעביר לאחרים את המסורת והמנהגים שגדלתי איתם.

דבורה רימון

אני "חיה" טעמי המקרא מאז שהייתי ילדה קטנה.

אימי, אבלין וולמן, לימדה את בנות המצווה בקהילה הקונסרבטיבית בעיר מולדתי, בולטימור בארה"ב. בשנות ה-60, הבנות עלו לתורה (לשיר הפטרה) רק בימי שישי בערב. ירשתי את התפקיד לתקופה קצרה לפני עלייתי לארץ.

סוזי למדה את טעמי הקריאה בהפטרה מאימי—הן היו שכנות בהרצליה.

יחד עם סוזי, למדנו טעמי המקרא לתורה מעמנואל אלון .

עם הזמן, למדתי גם את טעמי המקרא למגילות.

במשך 40 שנה הכנתי מאות רבות של בנים ובנות למצוות. יש לי סיפוק רב מכך
שחווית הלימוד הוסיפה משמעות והנאה לבני ובנות המצווה לקראת אירוע כה חשוב בחייהם! אני גאה להשתתף בפרויקט הזה לכבוד סוזי.

רביד רטנר

קוראים לי רביד ואני בת 19 וחצי, מרעננה. כרגע אני לומדת במכינה הקדם-צבאית ביפו ובשנה הבאה אתגייס לצבא כמד"סית. למדתי לבת המצווה שלי אצל סוזי דבוסקין וזאת הייתה חוויה מאוד מיוחדת. סוזי גם לימדה אותי להיות מורה לבני נוער, והכנתי כמה  בני מצווה לקראת הבר/בת מצווה שלהם

טליה רובנשטיין

טליה הייתה בת שנתיים כאשר עלתה ארצה לרעננה מיוסטון, טקסס שבארה"ב. טליה למדה בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים בתכנית תל"י- מסלול לתגבור לימודי יהדות- במסגרת בתי הספר הממלכתיים בישראל.

טליה למדה לקראת הגיעה לגיל מצוות עם סוזי דבוסקין. שהשפיעה עליה באופן משמעותי בכיוון    העדפת תפילות יהודיות שיוויוניות.

טליה הינה חלק מן הצוות הקבוע של קוראים בתורה ובהפטרה בקהילת הוד והדר ומשמשת כשליחת ציבור בקהילה קונסרבטיבית/מסורתית זו בכפר סבא.

במשך מספר שנים  הייתה טליה מדריכה בסניף רעננה של תנועת נועם- תנועת הנוער של התנועה המסורתית, המקבילה לתנועת הצופים. עתה היא עומדת בראש תכנית ההדרכה של הסניף.

בעת כתיבת שורות אלו מסיימת טליה את לימודיה בתיכון אוסטרובסקי ברעננה בלימודי כימיה ואמנות.  בכוונתה להשתתף בתכנית לכיש, מכינה חינוכית קדם צבאית בנחל עוז.

"לסוזי השפעה מרכזית על לימודי היהדות שלי במשך השנים. אני גאה לתרום למפעל חשוב זה" אומרת טליה בהתייחסה לשיתוף הפעולה שלה עם סוזי לקראת בת המצווה שלה וביוזמה להקמת האתר הזה.

זהרה רובינשטיין

זהרה עלתה לישראל מארה"ב בגיל חמש. היא למדה בבית ספר תל"י (תגבור לימודי יהדות) עד כיתה ט'. אחת החוויות בלימודי היהדות של זהרה הייתה כאשר למדה עם סוזי דבוסקין לקראת בת המצווה שלה ב2006. בתיכון אוסטרובסקי זהרה הרחיבה פיסיקה וערבית.

לאחר לימודיה בתיכון, הלכה זהרה למכינת קדם צבאי 'אדרת'. הלימודים בתכנית זו התמקדו במנהיגות, לימודי יהדות, ארץ ישראל ולימודי הסביבה. התכנית כללה גם עבודה קהילתית במסגרות חינוכיות לילדים ונוער בעמק האלה.

לאחר סיום הטירונות בצה"ל , שירתה זהרה כמש"קית חינוך בבסיס ההדרכה של משמר הגבול. בעת כתיבת שורות אלה, נמצאת זהרה בקורס קצונה אשר מיעד אותה לשרת כקצינת חינוך.

זהרה משמשת כשליחת ציבור ובעלת קריאה בהוד והדר, קהילה קונסרבטיבית-מסורתית בכפר סבא.  היא נהנית ללמד צעירים את טעמי המקרא לקראת בר/בת המצווה שלהם ולהכין אותם לחיים יהודיים. צעירים אלו עולים לתורה בקהילת הוד והדר ובקהילה הרפורמית ברעננה.

זהרה מתייחסת לחווית הקריאה בהפטרה שמטרתה יצירת קשר עם נשים יהודיות ברחבי העולם; "זה היה כבוד ועונג לעבוד עם סוזי דבוסקין על הקלטות לאתר פורץ-הדרך הזה".

".

שירה קרופט

שמי שירה קרופט. אני בת 20 ומתגוררת ברעננה, ישראל. משפחתי ואני הצטרפנו לקהילת "הוד והדר" לפני שש שנים, כאשר עלינו ארצה מטורונטו, קנדה.

באותה שנה סיפרה לי סוזי על הקורס שלה להכנת מורים לבני/בנות מצווה, וזאת מאחר ונהגתי לקרוא בתורה ובהפטרה באופן קבוע. אני מאד נהנית לקרוא בתורה ומרגישה שזו דרך מעולה לחבר את אהבתי לשירה ומוסיקה עם הקשר שלי ליהדות.

הצטרפתי לתכנית של סוזי יחד עם מספר צעירים בגיל תיכון מבין חברי הקהילה שלנו.
סוזי לימדה אותנו באופן מקצועי ובאהבה רבה כיצד ללמד, וכתוצאה מכך, לימדתי הרבה בני מצווה במהלך שנות לימודי בתיכון, מה שלא היה קורה אילולי הכינה אותי סוזי לתפקיד הזה. אני מרגישה שההתנסות הזאת יצרה בשבילי הזדמנויות רבות ופתחה דלתות עבורי לעתיד. כמו כן, החוויה הזו קירבה אותי לקהילה והניעה אותי להיות יותר פעילה בקהילה היהודית.

אני כרגע באמצע השירות הצבאי שלי ועדיין קוראת בתורה בקביעות בקהילת "הוד והדר".
נהניתי מאד להקליט עם סוזי. הפרויקט הזה מאד חשוב ואני גאה להיות חלק ממנו.

יהודית קצין

קוראים לי יהודית קצין. אני גרה ברעננה. גדלתי במשפחה מסורתית ובקהילות ליברליות (קונסרבטיבית ורפורמית) במדינת אילינוי, בארה"ב. אני הצעירה בין ארבע אחיות, ותמיד היה ברור לכולנו שבנות יכולות הכול. כשהייתי בת 12 אבי הוזמן לשנת שבתון באוניברסיטה העברית. באותה שנה למדתי בכיתה ח' בבית ספר ממלכתי בירושלים וחוויתי הרבה דברים חדשים – לראשונה בחיי פגשתי יהודים אורתודוקסיים, וגם למדתי עברית ברמה טובה. כשחזרנו לקהילה הרפורמית באילינוי,הפכתי, ביחד עם אחותי, ל"מומחית עברית ויהדות" בקבוצת הנוער שלנו. לא חגגתי בת מצווה, אבל התחלתי לקרוא בתורה (ללא טעמים) בתפילת הילדים בראש השנה ובהמשך גם בתפילות בהנחיית קבוצת הנוער.

באוניברסיטת אילינוי הייתי פעילה ב"בית הלל" שבקמפוס וכן הייתי שותפה להקמה של "מניין מסורתי שוויוני" – שם למדתי את טעמי הקריאה בתורה ולקחתי חלק בקריאה כל שבת. את טעמי ההפטרה למדתי מאוחר יותר, לכבוד שבת ה"חתן-כלה" שלי.

משנת 1981 בן-זוגי ואני ברעננה, פעילים בקהילות רפורמיות – דרכי נועם ברמת השרון ובהמשך קהילת רענן ברעננה. משנת 1982 אני מלמדת ילדים וילדות לקראת בר/בת מצווה, וגם קוראת בתורה כמעט בכל שבת בבית הכנסת.