השתתפו בפרוייקט

הרבה א/נשים השתתפו בפרוייקט הזה ואנחנו רוצות להודות לכל מי שלקח/ה חלק בפרוייקט

הנשים שהקליטו את קריאות ההפטרה והמפטיר

ליטה פולרד


גדלתי בבית ובבית כנסת  "קונסרבדוקסי" בארה"ב. נהגתי להגיע לבית הכנסת מידי שבת ולשבת לצידו של אבי בזמן התפילה. הפעם האחרונה שקראתי בהפטרה הייתה כמעט לפני חמישים שנה בטקס בת המצווה שלי שהתקיים בליל שבת. אני זוכרת שלמדתי לשיר בעל פה את ההפטרה אך לא לפי טעמים. כך גם למדתי לקרא את פרק א של מגילת אסתר ואני ממשיכה לעשות זאת כבר שנים רבות. מאחר ואינני מוסיקלית, לא שקלתי ללמוד איך לקרא בהפטרה וללמוד את הטעמים.  אני שמחה לקחת חלק בפרויקט הזה אשר מכבד את "הטעמים של סוזי דבוסקין". זה יהיה אתגר אישי בשבילי (ואף בשביל סוזי, מאחר והיא הסכימה לקבל  אותי כתלמידתה). עבדתי בתחום של שיקום פסיכיאטרי במשך יותר משלשים שנה והייתי מנהלת שירותי הריפוי בעיסוק במרכז הרפואי הפסיכיאטרי בחלק ניכר מתקופה זו. השפעתי על הצוות שלי לשלב מסורת כחלק מהפעילויות השיקומיות שהשתמשנו בהן עם החולים מאחר והמוטו שלי הוא" שייכות לתרבות מעודדת בריאות". לאחרונה פניתי לקריירה שנייה, ניהול "קייטרינג" קטן. לעיתים קרובות אני עורכת את הקידושים בקהילת הוד והדר.

נורית נוביס דויטש


שמי נורית נוביס-דויטש, אני בת 42, אם לשלושה, וגרה ביישוב חנתון שבגליל. אני חוקרת ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של הדת, ומלמדת באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית. לפני 30 שנה כשהתכוננתי לבת המצווה שלי בקהילת "הוד והדר" בכפר סבא, סוזי דבוסקין היתה המורה הנפלאה שלי לטעמי המקרא. עד היום אני קוראת בתורה בבית הכנסת באופן קבוע. בנוסף, למדתי לקרוא הפטרה בעזרת קלטת של חזן שאבי השיג לי בטעמי ההפטרה של דרום אפריקה (משם עליתי עם משפחתי בילדותי). בהמשך, התחלתי לקרוא הפטרות בטעמים המוכרים יותר, מתוך האזנה לסוזי ולבעלי קריאה אחרים בבית הכנסת. עם השנים למדתי גם את קריאות המגילה השונות ואף לימדתי תלמידי בר ובת מצווה בעצמי. הקריאה בתורה ובהפטרה הינה משמעותית ביותר עבורי. ראשית, בזכותה שגורים על פי חלקים נרחבים של התורה וקטעים קצרים אך משמעותיים מדברי הנביאים, ואני מוצאת שהם מהווים עבורי השראה לאורך מסלול חיי. שנית, זוהי דרך טובה להתחבר לקהילות היהודיות בהן אני נמצאת. למשל, כאשר עברנו לגור בברקלי שבארה"ב לשנתיים, היתה הקריאה בתורה הדרך שבה התחברתי לקהילה המקומית. ולבסוף, אני נהנית מהאפשרות לבטא את זהותי היהודית בצורה מוסיקלית זו. תודות לסוזי דבוסקין ולעמנואל אלון שהנחילו לי את יסודות הקריאה המוטעמת והמדויקת, רכשתי "שפה" יהודית חשובה ומשמעותית ואני אסירת תודה להם על כך

ליבנה דפנה יבנין


נולדתי שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה, הבכירה  להוריי אשר הגיעו ארצה שנה לפני הולדתי ויש לי שני אחים החיים בארץ. גדלנו בבית חילוני מוקפים בספרים, מוסיקה, אמנות ומדעים.  אהבתי לקרוא  והייתי הולכת לספריה כמעט כל יום ומסיימת כשליש מהספר בהליכה הביתה. אהבתי לצייר ולעטר, ואהבתי לנגן בחליליות ולשיר במקהילה. אבל, גם אהבתי ספורט, במיוחד ריצה, קפיצה לרוחק ולגובה, ולטפס על עצים. כשהייתי בת 17 התחלתי בחיפושים אחר רוחניות אשר הובילו אותי להבנות רבות וידע רחב בתרבויות שונות, ובסופו חזרה ליהדות, אולם לא למודלים אשר שנאתי בארץ. נסעתי ללמוד עיצוב המוצר ועיצוב תעשייתי בארה"ב, ושם מצאתי את היהדות שלי.  התחלתי בהדלקת נרות כל שישי וקריאה בסידור. לאחר מספר שנים, כאשר היינו בלאס וגאס, התחלתי להגיע לתפילות ב"בית שלום", בית כנסת קונסרבטיבי. היה שם  בעל קריאה ישראלי (לשעבר). שנתן לי ספר ליתורגיקה יהודית ששכפלתי, וממנו למדתי את טעמי התורה לשבת ולימים הנוראים, טעמי  ההפטרה, והמגילות.לקח לי כשנה לפני שהייתה לי ההזדמנות והביטחון להתחיל לקרוא בבית הכנסת, וזה כבר היה בהרנדון וירג'יניה, בבית הכנסת "בית אמת" ביום שחגגנו בת מצווה לבתי הלן. שם הפכתי לבעלת קריאה קבועה. כיום, אני ממשיכה לקרוא בתורה בבית הכנסת "הוד והדר" בכפר סבא.  

שיינה טישלר


קוראים לי שיינה טישלר ואני בת 23. סוזי דבוסקין לימדה אותי לקרוא בתורה לקראת טקס בת המצווה שלי, שהתקיים בשנת 2003. הייתי פעילה בנוע"ם, תנועת הנוער של התנועה המסורתית, כחניכה וכמדריכה, במשך כעשר שנים. במסגרת זו קראתי בתורה פעמים רבות במפעלים השונים, סניפיים וארציים. לאחרונה סיימתי שירות צבאי בן ארבע שנים, כקצינה בחיל המודיעין בצה"ל. בשנה הקרובה אני צפויה להתחיל לימודי רפואה.  

אלקסנדרה ברגר-פולסקי


אלכסנדרה ברגר-פולסקי, במקור מצפון מדינת ניו יורק, היא סטודנטית לתואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, ועובדת בעמותת 'סידרה', מפעל אריגה חברתי וארגון להעצמת נשים בדואיות בכפר לקיה בנגב. מאז בת המצוה, היא אוהבת לקרוא בתורה ובהפטרה ולהנחות תפילות. כיום היא גרה בירושלים עם בעלה נדב.

אילנה שוחט


שמי אילנה שוחט, נשואה לטל ואמא לרונה. בהכשרתי המקצועית אני מרפאה בעיסוק ומנחת קבוצות. את טעמי המקרא וההפטרה למדתי לקראת בת המצווה שלי, בה קראתי מפטיר והפטרה. נהניתי מהמיומנות החדשה שרכשתי ולאחר כשנה, כנהוג בבית הכנסת בו גדלתי, הוד והדר, עברתי הכשרה והפכתי למורה בעצמי. במהלך כעשור הכנתי כעשרים נערים ונערות לקראת טקס העליה לתורה. במהלך לימודי הריפוי בעיסוק הצטרפתי לצוות המורים של "תכנית בר/ת מצווה לילד המיוחד" של התנועה המסורתית. במסגרת התוכנית עבדתי במשך כעשור עם קבוצות נוער ומבוגרים צעירים עם מוגבלויות שונות (הספקטרום האוטיסטי, שיתוק מוחין, מגבלות קוגנטיביות וכד'). כל קבוצה עברה תהליך לימודי חוויתי שארך שישה חודשים ובסופו התקיים טקס מרגש בבית כנסת של התנועה המסורתית. אני שמחה שיכולתי להיות חלק מהפרוייקט היפה הזה ולתרום מקולי.

סופי פלמן רפלוביץ


נולדתי בגואטמלה ועליתי לארץ עם המשפחה בגיל 8. משפחתי הגיעה לתנועה המסורתית במקרה וכך הכרתי אותה וגדלתי בנוע"ם. למדתי לקרוא בתורה והפטרה אחרי בת המצווה שלי (הודות לחברתי ומדריכתי נורית נוביס דויטש) וקוראת מאז ועד היום. דרכי המקצועית עוברת בסלאלום בין ריפוי בעיסוק וחינוך יהודי ולקחה את משפחתי ואותי לשתי חוויות של שליחות, פעם שליחה תנועתית בתננועה הקונסרסטיבית בלוס אנג'לס ופעם כנציגה אזורית של הסוכנות היהודית במערב התיכון בארצות הברית. אני מתגוררת בקיבוץ חנתון עם אישי ושלושת ילדי ועובדת במנהלת החינוך הבלתי פורמלי בקבוץ וכמנהלת החינוכית במרכז החינוכי

אניטה תמרי


אניטה תמרי חברה בקהילת הוד והדר בכפר סבא, למדה לקרוא בתורה ובהפטרה בקיץ תשנ"ו לקראת יום הולדתה החמישים. השיעורים עם סוזי היו משולבים בארוחות בוקר בצל עצי הגינה ובדיבורים. בשבת "כי תצא" הייתה אמורה להיות חזרה כללית לפני הקריאה בפרשת "כי תבוא" אך סוזי לא באה. היה זה היום שבו נפגעה תמר בתאונת פגע וברח, ונשמתה יצאה לאחר צאת השבת. המונח "סוף פסוק" קיבל משמעות חדשה ואיומה. אניטה היא עורכת ומתרגמת, גרה בכפר סבא, ולא אוהבת להצטלם

ליאת שפירו


נולדתי בוושינגטון די סי בארצות הברית בשנת 2000.  גדלתי בקהילת עדת ישראל, בית כנסת קונסרבטיבי ושוויוני, ולמדתי שם לקרוא בתורה ובהפטרה.  למדתי בבית ספר קהילתי יהודי ושם צמחה אהבתי ללימודי יהדות.  בגיל 12 חגגתי בת מצווה בקהילתי, אחרי חודשים של לימוד עם מורה פרטית, עם הרב שלנו ועם אבא שלי.  בתפילה בשבת קרח תשע"ב הייתי שליחת הציבור, קראתי את הפרשה כולה ואת ההפטרה ומסרתי דבר תורה.  היום אני גרה בישראל וממשיכה את לימודי היהדות שלי בבית ספר פלורליסטי, וגם בקיץ במחנה רמה.  למדתי מסוזי דבוסקין להכין בני ובנות מצווה לקריאה בתורה ובהפטרה.  אני פעילה בבית הכנסת שלי וקוראת שם בתורה בשבת באופן קבוע.  

רינה שלף


  רינה שלף היא מרצה בדימוס במכללה לחינוך של סמינר הקיבוצים בתל אביב.  היא התמחתה בשיטות הוראה שמשלבות את האמנויות בלימוד טקסטים, כדרך לחבר תלמידים רגשית לסיפורי המקרא. רינה גם עובדת כמספרת סיפורים, כמנחת קבוצות בתנועה וכמאמנת קול.  לאחרונה הצטרפה לצוות מספרי סיפורים שקם כדי לקרב סיפורי חז"ל וסיפורים חסידיים לקהל הרחב. רינה ייסדה קבוצת נשים שנפגשת בראש חודש זה 27 שנים.  היא גם פעלה להקמת בית-ספר תל"י (תגבור לימודי יהדות) בהוד השרון. והיא אוהבת מאד את סוזי דבוסקין.  

דליה שחם ברנדר


שמי דליה שחם ברנדר. אני אמא לנורי, אישה לארן ומתגוררת בהרצליה. במקצועי, אני משפטנית העוסקת במחקר ובהדרכה ביוזמות המקדמות שיתוף ושוויון בין יהודים לערבים בישראל ובאזור המזרח התיכון. המוסיקה והשירה הן ביסוד נשמתי. מגיל קטן מאוד שרתי, ניגנתי, למדתי והופעתי, אך רוב חיי התייחסתי למוסיקה כאל תחביב בלבד. בשנים האחרונות גיליתי מחדש את החיבור העמוק שלי עם השירה, עם השפה העברית ושורשיה ועם התנועה ליהדות רפורמית. אני מנחה מעגלי שירה לנשים ומלווה טקסים ותפילות בשירה ובנגינה. החיפוש אחר אפיקים להעמקת החיבור הזה הובילו אותי, דרך חברה משותפת, אל ג'ודית אדלמן, וממנה אל סוזי, גילה והיוזמה המבורכת והמרגשת הזו.

אליאנה שוורץ


אביטל שוורץ


קוראים לי אביטל שוורץ, אני בת 19 וגרה ברעננה. משפחתי שייכת לקהילת “הוד והדר” כבר הרבה שנים. סוזי לימדה אותי לבת המצווה שלי ב-2007 (פרשת שמות) וזו הייתה חוויה משמעותית ומהנה עבורי. היא לימדה אותי איך להוביל את התפילות של קבלת שבת בימי שישי, לעלות לתורה, לקרוא מהתורה ולקרוא את ההפטרה. מאז בת המצווה שלי אני משתתפת בהובלת קבלת שבת, קריאה מהתורה וההפטרה, ואני מאוד נהנית לעשות זאת, גם מפני שאני אוהבת לשיר וגם מפני שאני מרגישה שזה מקרב אותי ליהדות. עברתי אצל סוזי קורס (עם עוד כמה בנות), בו למדנו איך להכין בני ובנות מצווה. למדתי המון מהקורס, ומאז לימדתי את האחים שלי ועוד כמה ילדים והכנתי אותם לקראת בר/בת המצווה שלהם. ללמד אותם היה עוד יותר משמעותי עבורי, וזוהי חוויה שלא אשכח בחיים. אני מרגישה שכאשר אני מלמדת אני מצליחה להעביר לאחרים את המסורת והמנהגים שגדלתי איתם.

דבורה רימון


אני "חיה" טעמי המקרא מאז שהייתי ילדה קטנה. אימי, אבלין וולמן, לימדה את בנות המצווה בקהילה הקונסרבטיבית בעיר מולדתי, בולטימור בארה"ב. בשנות ה-60, הבנות עלו לתורה (לשיר הפטרה) רק בימי שישי בערב. ירשתי את התפקיד לתקופה קצרה לפני עלייתי לארץ. סוזי למדה את טעמי הקריאה בהפטרה מאימי—הן היו שכנות בהרצליה. יחד עם סוזי, למדנו טעמי המקרא לתורה מעמנואל אלון . עם הזמן, למדתי גם את טעמי המקרא למגילות. במשך 40 שנה הכנתי מאות רבות של בנים ובנות למצוות. יש לי סיפוק רב מכך שחווית הלימוד הוסיפה משמעות והנאה לבני ובנות המצווה לקראת אירוע כה חשוב בחייהם! אני גאה להשתתף בפרויקט הזה לכבוד סוזי.

רביד רטנר


קוראים לי רביד ואני בת 19 וחצי, מרעננה. כרגע אני לומדת במכינה הקדם-צבאית ביפו ובשנה הבאה אתגייס לצבא כמד"סית. למדתי לבת המצווה שלי אצל סוזי דבוסקין וזאת הייתה חוויה מאוד מיוחדת. סוזי גם לימדה אותי להיות מורה לבני נוער, והכנתי כמה  בני מצווה לקראת הבר/בת מצווה שלהם

ירדן רטנר


טליה רובנשטיין


טליה הייתה בת שנתיים כאשר עלתה ארצה לרעננה מיוסטון, טקסס שבארה"ב. טליה למדה בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים בתכנית תל"י- מסלול לתגבור לימודי יהדות- במסגרת בתי הספר הממלכתיים בישראל. טליה למדה לקראת הגיעה לגיל מצוות עם סוזי דבוסקין. שהשפיעה עליה באופן משמעותי בכיוון    העדפת תפילות יהודיות שיוויוניות. טליה הינה חלק מן הצוות הקבוע של קוראים בתורה ובהפטרה בקהילת הוד והדר ומשמשת כשליחת ציבור בקהילה קונסרבטיבית/מסורתית זו בכפר סבא. במשך מספר שנים  הייתה טליה מדריכה בסניף רעננה של תנועת נועם- תנועת הנוער של התנועה המסורתית, המקבילה לתנועת הצופים. עתה היא עומדת בראש תכנית ההדרכה של הסניף. בעת כתיבת שורות אלו מסיימת טליה את לימודיה בתיכון אוסטרובסקי ברעננה בלימודי כימיה ואמנות.  בכוונתה להשתתף בתכנית לכיש, מכינה חינוכית קדם צבאית בנחל עוז. "לסוזי השפעה מרכזית על לימודי היהדות שלי במשך השנים. אני גאה לתרום למפעל חשוב זה" אומרת טליה בהתייחסה לשיתוף הפעולה שלה עם סוזי לקראת בת המצווה שלה וביוזמה להקמת האתר הזה.

זהרה רובינשטיין


זהרה עלתה לישראל מארה"ב בגיל חמש. היא למדה בבית ספר תל"י (תגבור לימודי יהדות) עד כיתה ט'. אחת החוויות בלימודי היהדות של זהרה הייתה כאשר למדה עם סוזי דבוסקין לקראת בת המצווה שלה ב2006. בתיכון אוסטרובסקי זהרה הרחיבה פיסיקה וערבית. לאחר לימודיה בתיכון, הלכה זהרה למכינת קדם צבאי 'אדרת'. הלימודים בתכנית זו התמקדו במנהיגות, לימודי יהדות, ארץ ישראל ולימודי הסביבה. התכנית כללה גם עבודה קהילתית במסגרות חינוכיות לילדים ונוער בעמק האלה. לאחר סיום הטירונות בצה"ל , שירתה זהרה כמש"קית חינוך בבסיס ההדרכה של משמר הגבול. בעת כתיבת שורות אלה, נמצאת זהרה בקורס קצונה אשר מיעד אותה לשרת כקצינת חינוך. זהרה משמשת כשליחת ציבור ובעלת קריאה בהוד והדר, קהילה קונסרבטיבית-מסורתית בכפר סבא.  היא נהנית ללמד צעירים את טעמי המקרא לקראת בר/בת המצווה שלהם ולהכין אותם לחיים יהודיים. צעירים אלו עולים לתורה בקהילת הוד והדר ובקהילה הרפורמית ברעננה. זהרה מתייחסת לחווית הקריאה בהפטרה שמטרתה יצירת קשר עם נשים יהודיות ברחבי העולם; "זה היה כבוד ועונג לעבוד עם סוזי דבוסקין על הקלטות לאתר פורץ-הדרך הזה". ".

שירה קרופט


שמי שירה קרופט. אני בת 20 ומתגוררת ברעננה, ישראל. משפחתי ואני הצטרפנו לקהילת "הוד והדר" לפני שש שנים, כאשר עלינו ארצה מטורונטו, קנדה. באותה שנה סיפרה לי סוזי על הקורס שלה להכנת מורים לבני/בנות מצווה, וזאת מאחר ונהגתי לקרוא בתורה ובהפטרה באופן קבוע. אני מאד נהנית לקרוא בתורה ומרגישה שזו דרך מעולה לחבר את אהבתי לשירה ומוסיקה עם הקשר שלי ליהדות. הצטרפתי לתכנית של סוזי יחד עם מספר צעירים בגיל תיכון מבין חברי הקהילה שלנו. סוזי לימדה אותנו באופן מקצועי ובאהבה רבה כיצד ללמד, וכתוצאה מכך, לימדתי הרבה בני מצווה במהלך שנות לימודי בתיכון, מה שלא היה קורה אילולי הכינה אותי סוזי לתפקיד הזה. אני מרגישה שההתנסות הזאת יצרה בשבילי הזדמנויות רבות ופתחה דלתות עבורי לעתיד. כמו כן, החוויה הזו קירבה אותי לקהילה והניעה אותי להיות יותר פעילה בקהילה היהודית. אני כרגע באמצע השירות הצבאי שלי ועדיין קוראת בתורה בקביעות בקהילת "הוד והדר". נהניתי מאד להקליט עם סוזי. הפרויקט הזה מאד חשוב ואני גאה להיות חלק ממנו.

יהודית קצין


קוראים לי יהודית קצין. אני גרה ברעננה. גדלתי במשפחה מסורתית ובקהילות ליברליות (קונסרבטיבית ורפורמית) במדינת אילינוי, בארה"ב. אני הצעירה בין ארבע אחיות, ותמיד היה ברור לכולנו שבנות יכולות הכול. כשהייתי בת 12 אבי הוזמן לשנת שבתון באוניברסיטה העברית. באותה שנה למדתי בכיתה ח' בבית ספר ממלכתי בירושלים וחוויתי הרבה דברים חדשים – לראשונה בחיי פגשתי יהודים אורתודוקסיים, וגם למדתי עברית ברמה טובה. כשחזרנו לקהילה הרפורמית באילינוי,הפכתי, ביחד עם אחותי, ל"מומחית עברית ויהדות" בקבוצת הנוער שלנו. לא חגגתי בת מצווה, אבל התחלתי לקרוא בתורה (ללא טעמים) בתפילת הילדים בראש השנה ובהמשך גם בתפילות בהנחיית קבוצת הנוער. באוניברסיטת אילינוי הייתי פעילה ב"בית הלל" שבקמפוס וכן הייתי שותפה להקמה של "מניין מסורתי שוויוני" – שם למדתי את טעמי הקריאה בתורה ולקחתי חלק בקריאה כל שבת. את טעמי ההפטרה למדתי מאוחר יותר, לכבוד שבת ה"חתן-כלה" שלי. משנת 1981 בן-זוגי ואני ברעננה, פעילים בקהילות רפורמיות – דרכי נועם ברמת השרון ובהמשך קהילת רענן ברעננה. משנת 1982 אני מלמדת ילדים וילדות לקראת בר/בת מצווה, וגם קוראת בתורה כמעט בכל שבת בבית הכנסת.

תמר קולברג


נולדתי בחדרה כבת להורים שעלו מארה"ב. קשר עז ביני לבין המסורת צמח בטבעיות סביב שולחן הבית בשבת ובחגים.   בצעירותי הצטרפו הורי  לקהילה רפורמית בה נפגשתי עם מציאות יהודית שהכילה נשים וגברים יחדיו, במעמד של שיוויון ושותפות הדדית. לימודי הרשמיים כוללים תואר שני בפילוסופיה יהודית וחינוך יהודי והסמכה לרבנות ממכון שכטר (התוכנית הישראלית להכשרת רבנים קונסרבטיבים). במהלך השנים עסקתי בהוראה מורים בבתי ספר תל"י (תגבור לימודי יהדות) ובמכללת לוינסקי להכרשת מורים. פעילות בחיי קהילה ליוו גם הם את חיי והיו תמיד מרכיב משמעותי במשפחה שהקמתי עם בן זוגי, לו. כשהחלטתי ללמוד את טעמי המקרא היה ברור שמורתי תהיה סוזי דבוסקין, אותה הכרתי מהקשרי שותפות בבית ספר תל"י ובקהילת "הוד והדר". אכן  זיכיתי! תפקידי הנוכחי כרבת קהילת "רענן"  (ברעננה) החל בשנת 2002.  בשנת 2015, הצטרפתי למסגרת של הכשרה ופעילות בתחום של ליווי רוחני. במשפחתי שלושה ילדים בוגרים, ושתי נכדות. לאורך השנים נתברכתי בחברים וחברות כמו סוזי, שהיו שותפים ומורי דרך במסע משותף ואינדבידואלי אל שורשי המורשת. על כך אני מברכת ומודה. ולסוזי – יישר כוח בשם כל הנשים השותפות בדרכן המיוחדת, בקול ובלחש, לעשייה בקודש!

לאה קיימן


לאה קיימן נולדה ב1955 בסנט לואיס שבמדינת מיסורי בארה"ב.  היא גדלה במשפחה מסורתית שהשתייכה לבית כנסת מסורתי לא שיווני.  היא למדה לקרוא תורה והפטרה במחנה רמה בוויסקונסין, אך לא ניצלה את ההכשרה הזאת בצורה סדירה עד לעלייתה לארץ בשנת 1977.  לאה היא חברת קיבוץ קטורה, נשואה לג'ף ואם להילה, יניב ובנימין.  כמקשרת של גרעין "קטורת" של נוע"ם היא הכירה את עודד דבוסקין (חבר גרעין זה)  ואף זכתה להכיר את תמר (ז"ל). לאה מרגישה זכות גדולה להשתתף בפרויקט זה.

שרה פרידמן-חגבי


שרה פרידמן חגבי הינה סטודנטית נצחית, שלאחרונה למדה מחדש מסוזי לקרוא בהפטרה. שרה עלתה לישראל ממרילנד ב-1990 וכרגע גרה בכפר סבא עם בעלה ושלושת ילדיהם. היא מתלהבת מאוד מעבודתה כאודיולוגית קלינית המטפלת באנשים עם בעיות שמיעה, ואוהבת מוזיקה, שירה  ובילויים עם המשפחה ועם חברים ותיקים וחדשים.      

נטלי ברקן


נטלי היתה הנערה הראשונה שחגגה בת מצווה בבוקר שבת בבית הכנסת עמנואל באוקלהומה סיטי והאישה הראשונה שקראה בתורה באולם התפילה לבוגרים שם. כסטודנטית התפרנסה מהכנת בני ובנות מצווה, ועד היום היא עדיין נהנית לקרוא בתורה ולשמש כשליחת ציבור בקהילת הוד והדר בכפר סבא. נטלי חיה בארץ זה למעלה משלושים שנה, ובמהלכן למדה ולימדה יהדות במסגרות שונות. היא מכהנת במועצת המנהלים של קרן אברהם, במטרה לקדם שוויון ודו-קיום בין אזרחי ישראל יהודים וערבים. היא נשואה לדני ואם לשלושה בנים. נטלי מכירה את סוזי דבוסקין זה עשרים שנים; הן חוגגות יחד ראש חודש ומתפללות יחד בהוד והדר. לפני חמש שנים קפצה נטלי למים והשתתפה לראשונה בטריאתלון. סוזי משמשת לה כהשראה וכמורת דרך, לא רק בספורט אלא גם בחשיבה חיובית! השתתפותה במיזם הזה נובעת מאהבתה וחיבתה העמוקות לסוזי.

מרים סיברסטן


שמי מרים סיברסטן. פגשתי את יהודית כשהגיעה לקבלת שבת בבית משפחתי בוויסקונסין. כאשר נודע לה שאני קוראת מן התורה, היא הזמינה אותי להצטרף לפרויקט. אני אוהבת את הדקדוק העברי – מדוע נקודה נמצאת במקום זה ולא אחר, ולמה בניקוד יש שינויים בלתי צפויים. אני מוקסמת מהשיגיונות של מילים מסוימות וקוראת כל ספר דקדוק עברי שנופל לידַי. אני נהנית להסביר את מה שלמדתי ממנו לאחותי, לפני השינה.קריאה בהפטרה משלבת שלושה דברים שמושכים אותי מאז שאני זוכרת את עצמי: כל דבר שקשור ליהדות; מוזיקה (אני מנגנת בצ'לו ובקונטרבס); ולימוד של דברים חדשים. זכיתי גם למורים נפלאים. אני מוקירה תודה רבה על כך שהם ממשיכים לקחת חלק בחיי.

הליין אטינגר


הלין אטינגר לומדת לקראת תואר שני בניהול חינוכי. היא הוסמכה לרבנות בשנת 1991 בהיברו יוניון קולג'. הליין גרה קרוב לחמש שנים בכפר סבא, והייתה חברה פעילה בקהילה המסורתית "הוד והדר" בעיר. בתקופת מגוריה בישראל לימדה בתכנית בר בת מצווה לילד המיוחד של התנועה המסורתית. מאז שובה  לארה"ב  ב-2001  ועד 2003 שימשה בתפקיד פיתוח הקשר בין הקהילות מטעם המרכז היהודי לבריאות וריפוי של מטרו ווסט, היתה חברה בועד  של בית הספר היומי על שם סולומון שכטר של  מחוזות אסקס ויוניון, ומורה בתכנית לחינוך מבוגרים של פלורנס מלטון. היא כיהנה כרבה בשתי קהילות: הקהילה היהודית בקינלון במשך  13 שנה וקהילת "בני הרים" במשך 3 שנים. הליין פעילה ברשת הנשים המכהנות ברבנות במסגרת איגוד הרבנים הרפורמים ושימשה כנשיאה שותפה של הארגון בשנים 2012-2014 הליין נשואה להנרי בלום ויש לה שלש בנות: לילה, יעל ושני.

צביה שוויצר


צביה גדלה בקהילת הוד והדר בכפר סבא. היא למדה לקרוא בתורה מסוזי דבוסקין לקראת הבת-מצוה שלה בשנת 1985. היא רצתה לעשות ״יותר ממסיבה״ ולכן היא קראה את המפטיר ואת ההפטרה של פרשת קרח, ונתנה דבר תורה בנושא ערעור על סמכות. צביה לא תיכננה אז להמשיך להגיע לבית הכנסת אחרי הבת-מצוה, אבל ביקשו ממנה ללמד את אחת התלמידות העומדות להגיע למצוות, ואז שלחו לה עוד תלמיד ועוד תלמיד, וביקשו ממנה לקרוא עוד בתורה, ועדיין ממשיכים לבקש עד היום. יש לה קשר מיוחד עם כל מי שקורא את פרשת קרח, כולל תמר דבוסקין ז״ל. צביה עזרה לתמר ללמוד את פרשת קרח לבת מצוה שלה כשסוזי ודני נסעו להוואי. הם הביאו לה זוג עגילים מקסימים כתודה (״מאהאלו״ בשפה ההוואית). צביה עדיין משתמשת בתיקון קוראים בו היא סימנה כל עליה והפטרה שהיא קראה בציבור, וכל קריאה שהיא לימדה אחרים, מאז היתה בת 12. עכשיו, בשנת 2015, אפשר למצוא אותה בדרך כלל בשבת בבוקר בקהילת עדת ישראל בוושינגטון די.סי. צביה אומרת ״ככלל, אני לא אוהבת פרוייקטים של נשים-בלבד, אבל אני אוהבת את האנשים המשתתפים באתר הזה, אז אני כאן״.    

אמי זוסמן


לפני שהקלטתי את ההפטרה לפרשת בא, לא היה לי מושג מה אומרים כל הסימנים הקטנים של טעמי המקרא. אבל אז הזמינה אותי סוזי דבוסקין, חברתי האהובה מזה כמעט יובל שנים, להשתת. במפעל הנפלא הזה, וידעתי שאני חייבת לעשות זאת! סוזי לימדה אותי (דרך סקייפ) כאשר בין שתינו מפרידים 12,000 ק"מ ועשר שעות – ואני למדתי. זו הייתה חוויית לימודים נפלאה, חוויה שהרחיבה את מוחי ללמוד שפה מוסיקלית חדשה והעניקה לי מתנה יקרה – היותי חלק בהמשכיות של מסורת יהודית זו ובהנחלתה לאחרים. וכמובן, הבילוי עם סוזי בזמן השיעורים בסקייפ! מזה שלושים שנה ויותר אני מנהיגה פעילה בקהילת "שער זהב", בית כנסת מתקדם להט"בי היסטוריה באזור מפרץ סן פרנציסקו.  

דקלה דרוקמן


שמי דקלה דרוקמן, ואני סטודנטית בתוכנית הסמכה לרבנות, בבית המדרש ע"ש שכטר בירושלים. המפגש הראשון שלי עם קריאה בתורה היה לקראת גיל 12, במסגרת ההכנה לטקס בת המצווה שלי בקהילת רענן ברעננה. דבורה רואן לימדה אותי את טעמי המקרא. אני זוכרת את ההתרגשות והקסם שליוו את התהליך, כמו גם את החששות והלחץ לקראת הטקס עצמו. הקסם של עולם התפילה הפיח בי ניצוץ. בשנים שלאחר מכן הספקתי לשכוח את הטעמים, אך לאחר הצבא למדתי אותם מחדש, כאשר התחלתי ללמד תלמידים ותלמידות ולהכין אותם לקריאה בתורה. כיום אני בת 30, במסגרת ההכשרה שלי אני עובדת בקהילות מסורתיות במגוון תפקידים, כולל העברת קורסים על עולם התפילה, הכנה לבר/בת מצווה ועריכת טקסים. זכיתי גם לעבוד בפרוייקט בר/בת מצווה לילד המיוחד של התנועה המסורתית, ולימדתי תלמידים מכל קשת החינוך המיוחד לקראת טקס בר/בת המצווה שלהם/ן. למדתי מוסיקה, ואני משמשת כחזנית בתפילות, ומנצחת על מקהלת ילדים. יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה ומחשבת ישראל, ובימים אלו אני מסיימת את התואר השני שלי במדעי היהדות. אני לומדת ליווי רוחני, ומתמחה בתחום זה.    

סוזי דבוסקין


סוזי נפטרה בשלווה במאי 2017, לאחר מאבק עיקש וממושך במחלת הסרטן. בכל תקופת מחלתה הייתה פעילה ונמרצת. את האוטוביוגרפיה שלפנינו היא כתבה בשנת 2015, והאתר הוא חלק מהמורשת שלה:
אני מורה לחינוך מיוחד ולחינוך יהודי יותר מארבעים שנים. לימדתי ילדים קטנים במעונות יום בארה"ב ובעיקר בישראל, הכנתי לעלייה לתורה בני ובנות מצווה רגילים ובעלי צרכים מיוחדים, ועזרתי לבני נוער רגילים ובעלי צרכים מיוחדים להרחיב את הידע והמעורבות שלהם ביהדות. אני אוהבת ללמד. אוהבת להגיע אל כל אדם. אני אוהבת להתאים את חומר הלימוד לאנשים. אוהבת את התקשורת ואת הלמידה שזורמות בינינו הלוך ושוב. את בת המצווה שלי חגגתי בגיל 35, כך שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל. באמצעות האתר הזה אנחנו מושיטים יד אל כל אחד ואחת מכם, בכל מקום שאתם נמצאים בו, כדי לעזור לכם למצוא את הקשר אל היהדות שלכם ואל הקהילה היהודית שלכם. אני חברה פעילה בקהילת הוד והדר, קהילה שוויונית בכפר סבא, במדינת ישראל.

הנשים שכתבו על הקשר בין ההפטרה לפרשת השבוע

שושנה צוקר


שושנה צוקר היא מורה מנוסה בתחומי היהדות. היא למדה זאת בעיקר בכוחות עצמה, ומתעניינת בהפטרות ובקשר שלהן לפרשות השבוע מאז בת המצווה שלה, לפני הרבה זמן.  

נטלי ברקן


נטלי היתה הנערה הראשונה שחגגה בת מצווה בבוקר שבת בבית הכנסת עמנואל באוקלהומה סיטי והאישה הראשונה שקראה בתורה באולם התפילה לבוגרים שם. כסטודנטית התפרנסה מהכנת בני ובנות מצווה, ועד היום היא עדיין נהנית לקרוא בתורה ולשמש כשליחת ציבור בקהילת הוד והדר בכפר סבא. נטלי חיה בארץ זה למעלה משלושים שנה, ובמהלכן למדה ולימדה יהדות במסגרות שונות. היא מכהנת במועצת המנהלים של קרן אברהם, במטרה לקדם שוויון ודו-קיום בין אזרחי ישראל יהודים וערבים. היא נשואה לדני ואם לשלושה בנים. נטלי מכירה את סוזי דבוסקין זה עשרים שנים; הן חוגגות יחד ראש חודש ומתפללות יחד בהוד והדר. לפני חמש שנים קפצה נטלי למים והשתתפה לראשונה בטריאתלון. סוזי משמשת לה כהשראה וכמורת דרך, לא רק בספורט אלא גם בחשיבה חיובית! השתתפותה במיזם הזה נובעת מאהבתה וחיבתה העמוקות לסוזי.

גייל בוסקילה


הרבה גייל שוסטר בוסקילה היא אשת חינוך בעלת שני תארים בתחום זה. היא עלתה ארצה ב-1978 כדי לסיים את לימודי היהדות שלה באוניברסיטה העברית. ב-1979 הוסמכה על ידי בית המדרש לרבנים לתנועה ליהדות מתחדשת בפילדלפיה - Reconstructionist Rabbinical College  . היא הרבה הראשונה בארץ. מאז שעלתה לארץ היא רבה עצמאית, ומנחה בנושאי מעגל החיים, שכוללים ענייני נשים, חתונה ובר/בת מצווה. כמו כן, היא נשאה הרצאות ברחבי הארץ בנוגע למדרש מודרני, ליהדות ליברלית ולהגותו של הרב מרדכי קפלן. בשנת נבחרה ליו"ר העמותה ליהדות מתחדשת בישראל, וכיהנה בתפקיד עד 2010. היא תרמה לשיפור היחסים בין היהודים הליברלים בגלות והיהודים הליברלים בארץ. הרבה שוסטר בוסקילה היא מנחה באוניברסיטה הפתוחה ואחראית תקשוב לאתרים של המחלקה לאנגלית אקדמית. מדרש הרבה: הרהורים על התורה של הרבה גייל https://midrash-harabah.org/he/home-page-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa/

רינה שלף


רינה שלף היא מרצה בדימוס במכללה לחינוך של סמינר הקיבוצים בתל אביב.  היא התמחתה בשיטות הוראה שמשלבות את האמנויות בלימוד טקסטים, כדרך לחבר תלמידים רגשית לסיפורי המקרא. רינה גם עובדת כמספרת סיפורים, כמנחת קבוצות בתנועה וכמאמנת קול.  לאחרונה הצטרפה לצוות מספרי סיפורים שקם כדי לקרב סיפורי חז"ל וסיפורים חסידיים לקהל הרחב. רינה ייסדה קבוצת נשים שנפגשת בראש חודש זה 27 שנים.  היא גם פעלה להקמת בית-ספר תל"י (תגבור לימודי יהדות) בהוד השרון. והיא אוהבת מאד את סוזי דבוסקין.

מתנדבים שעזרו בהקמת האתר

 

רב תודות למתנדבים שנתנו מזמנם וכשרונם:

עמנואל אלון – טעמי המקרא

אביה בר – שחקנית בסרטים

אתי בר – שחקן בסרטים

לורן בר – ייעוץ בנושא אתרים

שרון ברנשטיין – רישום תווי מוזיקה

לינדה גולוב-ברגר – חופה

שירה גרין – עריכת קול

נועה דבוסקין – פוטושופ

ג'קי דיאמונד- העלאת חומרים לאתר

יוכבד וולבר – תרגום

יעקב ווגל – עריכת סרטים

רחל טרייסטר – העלאת חומרים לאתר

<

ג'נט לרנר – עריכה

אירית מילר – תרגום ועריכה

זיוה נתיב – תרגום ועריכה

סוניטה סטניסלו – נבל

ליטה פולרד- ערב השקה

מרים פרגר – ערב השקה

שלומית קמינקא – ערב השקה

דבורה רימון – ערב השקה

יוסי צוקר – רישום תווי מוסיקה

מריאנלה קריימן – כרטיסי הברקה

אניטה תמרי – תרגום

צוות האתר

גילה ווגל


לאחרונה פרשתי לגמלאות מעבודתי כמרצה במחלקה לחינוך מיוחד במכללת בית ברל בישראל. תמיד התעניינתי בחינוך יהודי לצעירים בעלי צרכים מיוחדים. אני גאה על כך שעזרתי להקים במסגרת התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) את התוכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד, וממשיכה לשמש כיועצת אקדמית לתוכנית. נושא עבודת הדוקטורט שלי היה השפעת טקסי בר.בת מצווה להורים של ילדים עם צרכים מיוחדים. אני גם חברה במועצת המנהלים של צ'יימס ישראל, ארגון שמספק שירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים. בשנת 2014 מוניתי למועצה הדתית של כפר סבא, ואני מקווה להנהיג  בה יותר היענות לצרכים הדתיים של כל תושבי העיר. אני חברה פעילה בקהילת הוד והדר (המסורתית) בכפר סבא. ואני עסוקה בטיפול בשבעת נכדי ובפיתוח האתר הזה.

יהודית אדלמן גרין


הרבה יהודית אדלמן-גרין עבדה יחד עם סוזי דבוסקין וגילה ווגל על ייסוד התוכניות הבאות: בר/בת מצווה לילד המיוחד, מחנה קיץ "נטעים" במסגרת רמה-נועם ישראל, כנסים ארציים לחינוך מיוחד יהודי וקהילת רימון לבוגרים עם צרכים מיוחדים. האתר הזה הוא ביטוי לאהבה ולידידות השוררות בין שלושתנו. כולנו מאמינות בקידום חינוך לנשים, לאנשים עם צרכים מיוחדים ולכול.

יהודית היא ספורטאית תריאטלון, אוהבת בישול, טבע, ספרים, כתיבה ונגינה בגיטרה.

היא מלווה רוחנית לקשישים הנמצאים במשבר או בסוף החיים. היא נשואה ואם לשלושה, וסבתא לנכד.

אביב גרוס-אלון


מעצבת האתר

סוזי דבוסקין


סוזי נפטרה בשלווה במאי 2017, לאחר מאבק עיקש וממושך במחלת הסרטן. בכל תקופת מחלתה הייתה פעילה ונמרצת. את האוטוביוגרפיה שלפנינו היא כתבה בשנת 2015, והאתר הוא חלק מהמורשת שלה:
אני מורה לחינוך מיוחד ולחינוך יהודי יותר מארבעים שנים. לימדתי ילדים קטנים במעונות יום בארה"ב ובעיקר בישראל, הכנתי לעלייה לתורה בני ובנות מצווה רגילים ובעלי צרכים מיוחדים, ועזרתי לבני נוער רגילים ובעלי צרכים מיוחדים להרחיב את הידע והמעורבות שלהם ביהדות. אני אוהבת ללמד. אוהבת להגיע אל כל אדם. אני אוהבת להתאים את חומר הלימוד לאנשים. אוהבת את התקשורת ואת הלמידה שזורמות בינינו הלוך ושוב. את בת המצווה שלי חגגתי בגיל 35, כך שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל. באמצעות האתר הזה אנחנו מושיטים יד אל כל אחד ואחת מכם, בכל מקום שאתם נמצאים בו, כדי לעזור לכם למצוא את הקשר אל היהדות שלכם ואל הקהילה היהודית שלכם.אני חברה פעילה בקהילת הוד והדר, קהילה שוויונית בכפר סבא, במדינת ישראל.

- מאיה שטיינברג - עריכת קלטות


  מאיה היא  מפיקה, תסריטאית, עורכת וידאו וסאונד בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א.                                                   ליצירת קשר: steinbergmaya1@gmail.com steinberg.maya1@gmail.com