מסורת צורת הקריאה של הטקסט התפתחה כנראה בהדרגה עוד מתקופת בית שני, ופרשנים רבים אף מייחסים אותה להלכה למשה מסיני‏[3]. מתקופת התנאים והאמוראים אנו מוצאים עדויות על מסורת של קריאה בטעמים, כך בתלמוד בבלי במסכת ברכות (סב א) ובמסכת נדרים לז ב מתוארת קריאה שכזו. אולם ברור שעדיין לא פותחה מערכת סימון לכך. לא ניתן למצוא כל סימון טעמים כלשהו בטקסטים שמלפני המאה העשירית, כמו גם במגילות ספרי המקרא לרוב שנמצו מתקופת בית שני, ואף בספרות חז"ל אין כל אזכור לשמות הטעמים ולתפקידם. הסימנים פותחו רק סמוך למאה העשירית לספירה בידי בעלי המסורה הטבריינים, בערך באותה תקופה שבה נקבעו סימני הניקוד. במסורה הבבלית ובמסורה הארצישראלית יש עדויות לשלב שבו סומנו רק הטעמים המפסיקים; במסורה הטברנית אין עדות לשלב כזה, ואפשר שהמערכת שם נקבעה בשלב אחד בלבד.

5. הקשבה ותירגול של הברכה לפני קריאת ההפטרה והברכה שאחרי קריאת ההפטרה:

• תירגול הברכה עוזר לתירגול הטעמים
• הקשיבו להקלטה של הברכה
• חקו את המנגינה של הברכה

לחצו כאן לפתיחת הברכה שלפני ההפטרה

6. תירגול קריאת ההפטרה המלאה:

• אנחנו ממליצים להקשיב לכל פסוק ואח"כ לחזור עליו
• אחרי שתירגלתם כל פסוק בנפרד, תרגלו את הקריאה ברצף