מפטיר פרשת משפטים

הקריאה שלי

הפטרה פרשת משפטים

הפטרה פרשת משפטים

ירמיהו לד: 8-22 לג: 25-26

34:8 הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ בְּרִ֗ית אֶת־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירֽוּשָׁלַ‍ִ֔ם לִקְרֹ֥א לָהֶ֖ם דְּרֽוֹר׃

34:9 לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חָפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבָד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃

34:10 וַיִּשְׁמְעוּ֩ כָל־הַשָּׂרִ֨ים וְכָל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֤ישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ֙ חָפְשִׁ֔ים לְבִלְתִּ֥י עֲבָד־בָּ֖ם ע֑וֹד וַֽיִּשְׁמְע֖וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃

34:11 וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חָפְשִׁ֑ים ויכבישום [וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם] לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃

34:12 וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

34:13 כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּי֨וֹם הוֹצִאִ֤י אוֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים לֵאמֹֽר׃

34:14 מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֡ים תְּֽשַׁלְּח֡וּ אִישׁ֩ אֶת־אָחִ֨יו הָעִבְרִ֜י אֲשֶֽׁר־יִמָּכֵ֣ר לְךָ֗ וַעֲבָֽדְךָ֙ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְשִׁלַּחְתּ֥וֹ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָֽם׃

34:15 וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיּ֗וֹם וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְר֖וֹר אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃

34:16 וַתָּשֻׁ֙בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חָפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְי֣וֹת לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃

34:17 לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַתֶּם֙ לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְר֔וֹר אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּר֜וֹר נְאֻם־יְהוָ֗ה אֶל־הַחֶ֙רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָרָעָ֔ב וְנָתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ לזועה [לְזַעֲוָ֔ה] לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

34:18 וְנָתַתִּ֣י אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הֵקִ֙ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרְת֖וּ לְפָנָ֑י הָעֵ֙גֶל֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרְת֣וּ לִשְׁנַ֔יִם וַיַּעַבְר֖וּ בֵּ֥ין בְּתָרָֽיו׃

34:19 שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלַ‍ִ֗ם הַסָּֽרִסִים֙ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל עַ֣ם הָאָ֑רֶץ הָעֹ֣בְרִ֔ים בֵּ֖ין בִּתְרֵ֥י הָעֵֽגֶל׃

34:20 וְנָתַתִּ֤י אוֹתָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃

34:21 וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וּבְיַד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָעֹלִ֖ים מֵעֲלֵיכֶֽם׃

34:22 הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃

33:25 כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃

33:26 גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּֽי־אשוב [אָשִׁ֥יב] אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃

על הקשר בין ההפטרה לפרשה

ההפטרה מספקת הקשר היסטורי לפסוקי הפתיחה של הפרשה, המתווים את חוקי העבדות. חוקים אלה העוסקים ביחס לעבדים משקפים הכרה ברורה שעבדים הם בני אדם, הראויים ליחס של כבוד (שמ' כא:ב-ו). ההכרה הזאת מתבססת על הניסיון שלנו כעבדים במצריים (שמ' כג:ט-יב). בפרט, עבדים עברים היו אמורים לעבוד רק שש שנים ולהשתחרר בשנה השביעית. התקנה הזאת משתקפת בהפטרה. כאשר נבוכדנאצר פותח במצור על ירושלים, המלך צדקיהו מכריז על שחרור כל העבדים העברים עדי לשאת חן בעיני ה', ותושבי ירושלים אכן מצייתים לו (יר' לד:ח-י). אבל ברגע שהוקל המצור, העבדים המשוחררים הוחזרו בכוח לעבדות (יר' לד:יא). בזעמו על הפרה חמורה זו של זכויות אדם, מכריז ירמיהו שהיא תמיט הרס על מלכות יהודה (יר' לד:יד-טז; יט-כב). נבואת ירמיהו מבוססת על אזהרת ה' לבני ישראל לבל ימרו את פי מלאך אדוני, "כי לא ישא לפשעכם" (שמ' כג:כא).

נטלי ברקן

נטלי היתה הנערה הראשונה שחגגה בת מצווה בבוקר שבת בבית הכנסת עמנואל באוקלהומה סיטי והאישה הראשונה שקראה בתורה באולם התפילה לבוגרים שם. כסטודנטית התפרנסה מהכנת בני ובנות מצווה, ועד היום היא עדיין נהנית לקרוא בתורה ולשמש כשליחת ציבור בקהילת הוד והדר בכפר סבא. נטלי חיה בארץ זה למעלה משלושים שנה, ובמהלכן למדה ולימדה יהדות במסגרות שונות. היא מכהנת במועצת המנהלים של קרן אברהם, במטרה לקדם שוויון ודו-קיום בין אזרחי ישראל יהודים וערבים. היא נשואה לדני ואם לשלושה בנים. נטלי מכירה את סוזי דבוסקין זה עשרים שנים; הן חוגגות יחד ראש חודש ומתפללות יחד בהוד והדר. לפני חמש שנים קפצה נטלי למים והשתתפה לראשונה בטריאתלון. סוזי משמשת לה כהשראה וכמורת דרך, לא רק בספורט אלא גם בחשיבה חיובית! השתתפותה במיזם הזה נובעת מאהבתה וחיבתה העמוקות לסוזי.

הקליטה את הקריאה
לאה קיימן

לאה קיימן נולדה ב1955 בסנט לואיס שבמדינת מיסורי בארה"ב.  היא גדלה במשפחה מסורתית שהשתייכה לבית כנסת מסורתי לא שיווני.  היא למדה לקרוא תורה והפטרה במחנה רמה בוויסקונסין, אך לא ניצלה את ההכשרה הזאת בצורה סדירה עד לעלייתה לארץ בשנת 1977.  לאה היא חברת קיבוץ קטורה, נשואה לג'ף ואם להילה, יניב ובנימין.  כמקשרת של גרעין "קטורת" של נוע"ם היא הכירה את עודד דבוסקין (חבר גרעין זה)  ואף זכתה להכיר את תמר (ז"ל). לאה מרגישה זכות גדולה להשתתף בפרויקט זה.

קריאות תורה מוקלטות

נשים קוראות בתורה