ליבנה דפנה יבנין

נולדתי שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה, הבכירה  להוריי אשר הגיעו ארצה שנה לפני הולדתי ויש לי שני אחים החיים בארץ. גדלנו בבית חילוני מוקפים בספרים, מוסיקה, אמנות ומדעים.  אהבתי לקרוא  והייתי הולכת לספריה כמעט כל יום ומסיימת כשליש מהספר בהליכה הביתה. אהבתי לצייר ולעטר, ואהבתי לנגן בחליליות ולשיר במקהילה. אבל, גם אהבתי ספורט, במיוחד ריצה, קפיצה לרוחק ולגובה, ולטפס על עצים.

כשהייתי בת 17 התחלתי בחיפושים אחר רוחניות אשר הובילו אותי להבנות רבות וידע רחב בתרבויות שונות, ובסופו חזרה ליהדות, אולם לא למודלים אשר שנאתי בארץ. נסעתי ללמוד עיצוב המוצר ועיצוב תעשייתי בארה"ב, ושם מצאתי את היהדות שלי.  התחלתי בהדלקת נרות כל שישי וקריאה בסידור. לאחר מספר שנים, כאשר היינו בלאס וגאס, התחלתי להגיע לתפילות ב"בית שלום", בית כנסת קונסרבטיבי. היה שם  בעל קריאה ישראלי (לשעבר). שנתן לי ספר ליתורגיקה יהודית ששכפלתי, וממנו למדתי את טעמי התורה לשבת ולימים הנוראים, טעמי  ההפטרה, והמגילות.לקח לי כשנה לפני שהייתה לי ההזדמנות והביטחון להתחיל לקרוא בבית הכנסת, וזה כבר היה בהרנדון וירג'יניה, בבית הכנסת "בית אמת" ביום שחגגנו בת מצווה לבתי הלן. שם הפכתי לבעלת קריאה קבועה. כיום, אני ממשיכה לקרוא בתורה בבית הכנסת "הוד והדר" בכפר סבא.