ליטה פולרד

גדלתי בבית ובבית כנסת  "קונסרבדוקסי" בארה"ב. נהגתי להגיע לבית הכנסת מידי שבת ולשבת לצידו של אבי בזמן התפילה. הפעם האחרונה שקראתי בהפטרה הייתה כמעט לפני חמישים שנה בטקס בת המצווה שלי שהתקיים בליל שבת. אני זוכרת שלמדתי לשיר בעל פה את ההפטרה אך לא לפי טעמים.

כך גם למדתי לקרא את פרק א של מגילת אסתר ואני ממשיכה לעשות זאת כבר שנים רבות. מאחר ואינני מוסיקלית, לא שקלתי ללמוד איך לקרא בהפטרה וללמוד את הטעמים.  אני שמחה לקחת חלק בפרויקט הזה אשר מכבד את "הטעמים של סוזי דבוסקין". זה יהיה אתגר אישי בשבילי (ואף בשביל סוזי, מאחר והיא הסכימה לקבל  אותי כתלמידתה).

עבדתי בתחום של שיקום פסיכיאטרי במשך יותר משלשים שנה והייתי מנהלת שירותי הריפוי בעיסוק במרכז הרפואי הפסיכיאטרי בחלק ניכר מתקופה זו. השפעתי על הצוות שלי לשלב מסורת כחלק מהפעילויות השיקומיות שהשתמשנו בהן עם החולים מאחר והמוטו שלי הוא" שייכות לתרבות מעודדת בריאות".

לאחרונה פניתי לקריירה שנייה, ניהול "קייטרינג" קטן. לעיתים קרובות אני עורכת את הקידושים בקהילת הוד והדר.