נולדתי בחדרה כבת להורים שעלו מארה"ב. קשר עז ביני לבין המסורת צמח בטבעיות סביב שולחן הבית בשבת ובחגים. בצעירותי הצטרפו הורי לקהילה רפורמית בה נפגשתי עם מציאות יהודית שהכילה נשים וגברים יחדיו, במעמד של שיוויון ושותפות הדדית.
לימודי הרשמיים כוללים תואר שני בפילוסופיה יהודית וחינוך יהודי והסמכה לרבנות ממכון שכטר (התוכנית הישראלית להכשרת רבנים קונסרבטיבים).
במהלך השנים עסקתי בהוראה מורים בבתי ספר תל"י (תגבור לימודי יהדות) ובמכללת לוינסקי להכרשת מורים.
פעילות בחיי קהילה ליוו גם הם את חיי והיו תמיד מרכיב משמעותי במשפחה שהקמתי עם בן זוגי, לו. כשהחלטתי ללמוד את טעמי המקרא היה ברור שמורתי תהיה סוזי דבוסקין, אותה הכרתי מהקשרי שותפות בבית ספר תל"י ובקהילת "הוד והדר". אכן זיכיתי!
תפקידי הנוכחי כרבת קהילת "רענן" (ברעננה) החל בשנת 2002. בשנת 2015, הצטרפתי למסגרת של הכשרה ופעילות בתחום של ליווי רוחני.
במשפחתי שלושה ילדים בוגרים, ושתי נכדות.
לאורך השנים נתברכתי בחברים וחברות כמו סוזי, שהיו שותפים ומורי דרך במסע משותף ואינדבידואלי אל שורשי המורשת. על כך אני מברכת ומודה. ולסוזי – יישר כוח בשם כל הנשים השותפות בדרכן המיוחדת, בקול ובלחש, לעשייה בקודש!
לאה קיימן נולדה ב1955 בסנט לואיס שבמדינת מיסורי בארה"ב. היא גדלה במשפחה מסורתית שהשתייכה לבית כנסת מסורתי לא שיווני. היא למדה לקרוא תורה והפטרה במחנה רמה בוויסקונסין, אך לא ניצלה את ההכשרה הזאת בצורה סדירה עד לעלייתה לארץ בשנת 1977. לאה היא חברת קיבוץ קטורה, נשואה לג'ף ואם להילה, יניב ובנימין. כמקשרת של גרעין "קטורת" של נוע"ם היא הכירה את עודד דבוסקין (חבר גרעין זה) ואף זכתה להכיר את תמר (ז"ל). לאה מרגישה זכות גדולה להשתתף בפרויקט זה.
שרה פרידמן חגבי הינה סטודנטית נצחית, שלאחרונה למדה מחדש מסוזי לקרוא בהפטרה. שרה עלתה לישראל ממרילנד ב-1990 וכרגע גרה בכפר סבא עם בעלה ושלושת ילדיהם. היא מתלהבת מאוד מעבודתה כאודיולוגית קלינית המטפלת באנשים עם בעיות שמיעה, ואוהבת מוזיקה, שירה ובילויים עם המשפחה ועם חברים ותיקים וחדשים.
נטלי היתה הנערה הראשונה שחגגה בת מצווה בבוקר שבת בבית הכנסת עמנואל באוקלהומה סיטי והאישה הראשונה שקראה בתורה באולם התפילה לבוגרים שם. כסטודנטית התפרנסה מהכנת בני ובנות מצווה, ועד היום היא עדיין נהנית לקרוא בתורה ולשמש כשליחת ציבור בקהילת הוד והדר בכפר סבא. נטלי חיה בארץ זה למעלה משלושים שנה, ובמהלכן למדה ולימדה יהדות במסגרות שונות. היא מכהנת במועצת המנהלים של קרן אברהם, במטרה לקדם שוויון ודו-קיום בין אזרחי ישראל יהודים וערבים. היא נשואה לדני ואם לשלושה בנים. נטלי מכירה את סוזי דבוסקין זה עשרים שנים; הן חוגגות יחד ראש חודש ומתפללות יחד בהוד והדר. לפני חמש שנים קפצה נטלי למים והשתתפה לראשונה בטריאתלון. סוזי משמשת לה כהשראה וכמורת דרך, לא רק בספורט אלא גם בחשיבה חיובית! השתתפותה במיזם הזה נובעת מאהבתה וחיבתה העמוקות לסוזי.
שמי מרים סיברסטן. פגשתי את יהודית כשהגיעה לקבלת שבת בבית משפחתי בוויסקונסין. כאשר נודע לה שאני קוראת מן התורה, היא הזמינה אותי להצטרף לפרויקט. אני אוהבת את הדקדוק העברי – מדוע נקודה נמצאת במקום זה ולא אחר, ולמה בניקוד יש שינויים בלתי צפויים. אני מוקסמת מהשיגיונות של מילים מסוימות וקוראת כל ספר דקדוק עברי שנופל לידַי. אני נהנית להסביר את מה שלמדתי ממנו לאחותי, לפני השינה.קריאה בהפטרה משלבת שלושה דברים שמושכים אותי מאז שאני זוכרת את עצמי: כל דבר שקשור ליהדות; מוזיקה (אני מנגנת בצ'לו ובקונטרבס); ולימוד של דברים חדשים. זכיתי גם למורים נפלאים. אני מוקירה תודה רבה על כך שהם ממשיכים לקחת חלק בחיי.
הלין אטינגר לומדת לקראת תואר שני בניהול חינוכי. היא הוסמכה לרבנות בשנת 1991 בהיברו יוניון קולג'.
הליין גרה קרוב לחמש שנים בכפר סבא, והייתה חברה פעילה בקהילה המסורתית "הוד והדר" בעיר.
בתקופת מגוריה בישראל לימדה בתכנית בר בת מצווה לילד המיוחד של התנועה המסורתית.
מאז שובה לארה"ב ב-2001 ועד 2003 שימשה בתפקיד פיתוח הקשר בין הקהילות מטעם המרכז היהודי לבריאות וריפוי של מטרו ווסט, היתה חברה בועד של בית הספר היומי על שם סולומון שכטר של מחוזות אסקס ויוניון, ומורה בתכנית לחינוך מבוגרים של פלורנס מלטון.
היא כיהנה כרבה בשתי קהילות: הקהילה היהודית בקינלון במשך 13 שנה וקהילת "בני הרים" במשך 3 שנים.
הליין פעילה ברשת הנשים המכהנות ברבנות במסגרת איגוד הרבנים הרפורמים ושימשה כנשיאה שותפה של הארגון בשנים 2012-2014
הליין נשואה להנרי בלום ויש לה שלש בנות: לילה, יעל ושני.
צביה גדלה בקהילת הוד והדר בכפר סבא. היא למדה לקרוא בתורה מסוזי דבוסקין לקראת הבת-מצוה שלה בשנת 1985. היא רצתה לעשות ״יותר ממסיבה״ ולכן היא קראה את המפטיר ואת ההפטרה של פרשת קרח, ונתנה דבר תורה בנושא ערעור על סמכות. צביה לא תיכננה אז להמשיך להגיע לבית הכנסת אחרי הבת-מצוה, אבל ביקשו ממנה ללמד את אחת התלמידות העומדות להגיע למצוות, ואז שלחו לה עוד תלמיד ועוד תלמיד, וביקשו ממנה לקרוא עוד בתורה, ועדיין ממשיכים לבקש עד היום. יש לה קשר מיוחד עם כל מי שקורא את פרשת קרח, כולל תמר דבוסקין ז״ל. צביה עזרה לתמר ללמוד את פרשת קרח לבת מצוה שלה כשסוזי ודני נסעו להוואי. הם הביאו לה זוג עגילים מקסימים כתודה (״מאהאלו״ בשפה ההוואית). צביה עדיין משתמשת בתיקון קוראים בו היא סימנה כל עליה והפטרה שהיא קראה בציבור, וכל קריאה שהיא לימדה אחרים, מאז היתה בת 12. עכשיו, בשנת 2015, אפשר למצוא אותה בדרך כלל בשבת בבוקר בקהילת עדת ישראל בוושינגטון די.סי. צביה אומרת ״ככלל, אני לא אוהבת פרוייקטים של נשים-בלבד, אבל אני אוהבת את האנשים המשתתפים באתר הזה, אז אני כאן״.
לפני שהקלטתי את ההפטרה לפרשת בא, לא היה לי מושג מה אומרים כל הסימנים הקטנים של טעמי המקרא. אבל אז הזמינה אותי סוזי דבוסקין, חברתי האהובה מזה כמעט יובל שנים, להשתת. במפעל הנפלא הזה, וידעתי שאני חייבת לעשות זאת! סוזי לימדה אותי (דרך סקייפ) כאשר בין שתינו מפרידים 12,000 ק"מ ועשר שעות – ואני למדתי.
זו הייתה חוויית לימודים נפלאה, חוויה שהרחיבה את מוחי ללמוד שפה מוסיקלית חדשה והעניקה לי מתנה יקרה – היותי חלק בהמשכיות של מסורת יהודית זו ובהנחלתה לאחרים. וכמובן, הבילוי עם סוזי בזמן השיעורים בסקייפ!
מזה שלושים שנה ויותר אני מנהיגה פעילה בקהילת "שער זהב", בית כנסת מתקדם להט"בי היסטוריה באזור מפרץ סן פרנציסקו.
שמי דקלה דרוקמן, ואני סטודנטית בתוכנית הסמכה לרבנות, בבית המדרש ע"ש שכטר בירושלים. המפגש הראשון שלי עם קריאה בתורה היה לקראת גיל 12, במסגרת ההכנה לטקס בת המצווה שלי בקהילת רענן ברעננה. דבורה רואן לימדה אותי את טעמי המקרא. אני זוכרת את ההתרגשות והקסם שליוו את התהליך, כמו גם את החששות והלחץ לקראת הטקס עצמו. הקסם של עולם התפילה הפיח בי ניצוץ. בשנים שלאחר מכן הספקתי לשכוח את הטעמים, אך לאחר הצבא למדתי אותם מחדש, כאשר התחלתי ללמד תלמידים ותלמידות ולהכין אותם לקריאה בתורה. כיום אני בת 30, במסגרת ההכשרה שלי אני עובדת בקהילות מסורתיות במגוון תפקידים, כולל העברת קורסים על עולם התפילה, הכנה לבר/בת מצווה ועריכת טקסים. זכיתי גם לעבוד בפרוייקט בר/בת מצווה לילד המיוחד של התנועה המסורתית, ולימדתי תלמידים מכל קשת החינוך המיוחד לקראת טקס בר/בת המצווה שלהם/ן. למדתי מוסיקה, ואני משמשת כחזנית בתפילות, ומנצחת על מקהלת ילדים. יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה ומחשבת ישראל, ובימים אלו אני מסיימת את התואר השני שלי במדעי היהדות. אני לומדת ליווי רוחני, ומתמחה בתחום זה.
סוזי נפטרה בשלווה במאי 2017, לאחר מאבק עיקש וממושך במחלת הסרטן. בכל תקופת מחלתה הייתה פעילה ונמרצת. את האוטוביוגרפיה שלפנינו היא כתבה בשנת 2015, והאתר הוא חלק מהמורשת שלה:
אני מורה לחינוך מיוחד ולחינוך יהודי יותר מארבעים שנים. לימדתי ילדים קטנים במעונות יום בארה"ב ובעיקר בישראל, הכנתי לעלייה לתורה בני ובנות מצווה רגילים ובעלי צרכים מיוחדים, ועזרתי לבני נוער רגילים ובעלי צרכים מיוחדים להרחיב את הידע והמעורבות שלהם ביהדות. אני אוהבת ללמד. אוהבת להגיע אל כל אדם. אני אוהבת להתאים את חומר הלימוד לאנשים. אוהבת את התקשורת ואת הלמידה שזורמות בינינו הלוך ושוב. את בת המצווה שלי חגגתי בגיל 35, כך שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל. באמצעות האתר הזה אנחנו מושיטים יד אל כל אחד ואחת מכם, בכל מקום שאתם נמצאים בו, כדי לעזור לכם למצוא את הקשר אל היהדות שלכם ואל הקהילה היהודית שלכם.
אני חברה פעילה בקהילת הוד והדר, קהילה שוויונית בכפר סבא, במדינת ישראל.
